שרת המשפטים איילת שקד צפויה להגיש הצעת חוק ממשלתית חדשה בנושא המזונות. ההצעה מתבססת על מסקנות ועדת שיפמן, שקבעו כי ההסתמכות על הדין הדתי המטיל את תשלום המזונות באופן בלעדי על האב — תבוטל. זהות ההורה שישלם מזונות וגובה התשלום ייקבעו בהתאם לרמת ההכנסה של שני ההורים ולמידת הטיפול בילד.
מי ישלם יותר?
בהתאם לחוק המוצע, אישה שתרוויח יותר מהגרוש שלה אך תשהה פחות זמן עם ילדיה — תשלם את דמי המזונות. במקרים בהם שני ההורים משתכרים דומה וחלוקת זמני השהות שווה — לא תתקיים העברת מזונות וכל הורה יכלכל את ילדו בעת שישהה עמו.
לפעול לשוויון צודק יותר
לדברי עו״ד ומגשר דרור דיין, העוסק בדיני משפחה: ״הצעת החוק, ייתכן ותביא לשוויון ולתיקון עוול של שנים ארוכות, אך מצד שני תגרור תביעות סרק רבות משני בני הזוג, דבר שיגרום לעומס נוסף על בתי הדין ובתי המשפט״.
האב משלם פעמיים
מוסיף דיין: ״בחוק החדש ישנה סתירה ישירה לחזקת הגיל הרך, לפיה ילדים עד גיל שש גדלים אצל האם כברירת מחדל. יש לשלב את שני הנושאים ולפעול במקביל לשוויון צודק יותר בחלוקת הנטל בגידול הילדים. כיום, כשהחובה במזונות מוטלת על האב בלבד, נוצר עיוות: רוב הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, והאב נושא בנטל כלכלת הילדים פעמיים — פעם כשהוא מעביר סכום חודשי לאם, ופעם כשהוא משלם את הוצאות הילדים בביתו״.
מעמד האישה נשאר מאחור
כיום נשים רבות משתכרות סכומים גבוהים, לעיתים יותר מגברים, ומנגד גברים רבים מעוניינים לקחת חלק פעיל בגידול ילדיהם. ״קיים צורך אמיתי לשלב את החוק המוצע קרוב ככל הניתן גם לשוויון המשמורת המשותפת״, אומר עו״ד דיין.
עומס תביעות בבתי המשפט
מנגד, עולים קולות ספקניים: ״הפסיקות האחרונות מוכיחות כי אין עדיין בסיס לשינוי הלכות המקובלות מזה שנים. מאחר ששני הצדדים ירגישו שווים בפני החוק, ייתכן שכל צד ירגיש צורך לערער או להגיש תביעות נוספות — ובית המשפט עלול שלא לעמוד בעומס״. בין אם יאושר החוק ובין אם לא, מדובר בשינוי היכול לשפר את מצבם של הורים רבים, ואסור להתעלם מטובת הילדים העומדים בתווך.

