זה התפוצץ לנו בפנים. האמת, אין דרך עדינה יותר לתאר את מה שעבר על העולם כולו בחודשים האחרונים. משבר הקורונה חשף את הפגיעות שבנו: איך נגיף אחד קטן משתק עולם, איך אנשים בריאים ומלאי תאווה לחיים מוצאים עצמם מחוברים למכונת הנשמה, ואיך שתי מילים — ״קבוצת סיכון״ — הפכו לאנשים את החיים והותירו אותם לחשוב על המהות והעתיד.
אנשים רבים המוגדרים בקבוצת סיכון, בשל גיל, מצב בריאותי או שניהם, הבינו כי מישהו חייב לדאוג לאינטרסים שלהם בעת צרה. הריחוק הפיזי, התלות באחר והסגר בבתי הדיור המוגן הציפו את הצורך בדאגה ליום שחור.
מה אפשר לעשות כדי להגן על הזכויות, הבריאות ובעיקר על הכבוד?
אחת האפשרויות הקיימות בחוק לשמירה על זכותו של אדם להחליט בענייניו, גם אם יחדל להיות כשיר קוגניטיבית, היא ייפוי כח מתמשך: החלטה שמקבל אדם בעודו כשיר, על מי להטיל את האחריות לטפל בענייני הגוף והרכוש שלו — ובכך הוא מונע מינוי אפוטרופוס חיצוני שלא על דעתו. המעניק יכול לקבוע את זהות מיופה הכח, באיזו סיטואציה המינוי נכנס לתוקף, לפרט החלטות בענייני רכוש ובריאות, ולתת הנחיות מקדימות לאופן הטיפול המבוקש.
התפיסה המוטעית לגבי ייפוי כח מתמשך
רבים נמנעים מעריכת ייפוי כח מתמשך בטענה ״כבר כתבתי צוואה מסודרת״. אבל מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. ההבדל הוא בטיימינג: צוואה נכנסת לתוקף לאחר פטירתו של אדם, ואילו ייפוי הכח רלוונטי עוד בחייו — ועשוי להקל על ימיו, על מכאוביו ולסייע לו להאריך ימים בליווי מיופה הכח שקבע שנים קודם.
מי רשאי לערוך ייפוי כח מתמשך?
עריכת ייפוי כוח מתמשך מחויבת להתבצע אך ורק באמצעות עורך דין שהוסמך על ידי משרד המשפטים — האפוטרופוס הכללי — ומחזיק בתעודה חתומה, ללא עניין אישי או ניגוד עניינים. המינוי נכנס לתוקף במועד שבו הממנה אינו מסוגל עוד להבין בנושא שלשמו ניתן ייפוי הכוח. כיום ניתן לערוך ייפוי כח מתמשך גם מרחוק, באמצעות מפגשי וידאו — כך לא מאבדים זמן יקר וגם לא את הטאץ׳ האישי.